החלטה בתיק ב"ל 36415-01-13

1.    השאלה שהובאה לפתחנו הינה - האם ארע לתובע ארוע חריג מיום 16.12.11 במהלך עבודתו ואם יש מקום למנות מומחה רפואי על מנת שיקבע את שאלת הקשר הסיבתי שבין הארוע לבין הפגימה ממנה הוא סובל.

2.    נקדים ונציין כבר כאן כי לאחר ששמענו את עדות התובע בפנינו היום ואת עדות העד מטעמו מר אבי אספנדי, הגענו למסקנה כי אין לדחות את התביעה כבר בשלב זה וכי יש למנות מומחה רפואי וזאת מהטעמים הבאים:

התובע הועסק בתקופה הרלבנטית לתביעה ובמהלך כ-10 שנים כפועל וכמנהל עבודה בחברת ר. שילר המתמחה בחיזוק שיש וחיפוי קירות חיצוניים של בניינים. עיקר עבודתו של התובע התבצע בתקופת החורף.

במסגרת עבודתו שימש התובע כראש צוות האחראי על הכנת אתרי סנפלינג ועל חיפוי אריח קיר חיצוניים למבנים שונים. לגרסתו, ביום 16.12.11 בעת ביצוע עבודה של חיפוי שיש של קיר חיצוני ברח' הרברט סמואל בת"א הוא עמד על סולם בגובה של 6 מ', לפתע חש שהסולם אינו יציב ואז איבד את שווי משקלו. כתוצאה מכך התובע צעק בבהלה, רגליו החליקו מהסולם ואז הוא איבד את קור רוחו וקיבל התקף חרדה בשל החשש ליפול מגובה רב של 6 מ'.

לגרסתו, בעת עמידתו של הסולם היו בידיו כלי עבודה שנשמטו מידיו, רגליו נשמטו מהסולם והוא נותר לאחוז בידיו את שלבי הסולם העליונים וחש תחושת פחד מפני נפילה.

התובע הוסיף והעיד כי בתחתית הסולם עמד עובד נוסף בשם אבי אספנדי שאחז בסולם בחוזקה והצליח למנוע את השמטות הסולם ואת נפילתו מהגובה.

כן ציין כי לאחר מספר דקות בהן היה תלוי על הסולם בזרועותיו הוא הצליח להחזיר את רגליו ולסולם ואז ירד אט אט בשלבי הסולם אל הקרקע. סמוך לאחר ירידתו מהסולם הוא חש בכאבים בידו השמאלית אותם ייחס להאחזות בסולם ועל כך הלין בפני העובד הנוסף מר אספנדי.

לאור תלונותיו החליף אותו מר אספנדי בעבודה על הסולם והוא נותר לשבת לנוח עד לסיום העבודה ע"י מר אספנדי.

4.    לאחר הדברים הללו התובע שהמשיך לחוש בכאבים הלך לביתו למנוחה ומשהכאבים לא פסקו הוא פנה למוקד קופ"ח מכבי, שם נערכה לו בדיקת EKG ולאור התוצאות הוזמן אמבולנס שפינה אותו לבי"ח.

בביה"ח הופנה התובע לטיפול נמרץ קרדיולוגי מאחר והוא אובחן כמי שלקה באוטם שריר הלב.

5.    גרסת התובע באשר להתרחשות הארוע נתמכה גם בעדותו של מר אבי אספנדי אשר ערך אף הוא תצהיר ובו חזר על גרסת התובע. במהלך החקירה הנגדית לא מצאנו סתירות מהותיות בין העדויות שפורטו בביה"ד לבין האמור בתצהירים.

גם הגרסה המופיעה בטופס התביעה של התובע לביטוח הלאומי דומה במהותה לגרסה המופיעה בתצהיר. כך ציין התובע בטופס התביעה  כי במועד הארוע הוא עבד על סולם בגובה 6 מ' לצורך ביצוע חיפוי שיש חיצוני ואז הסולם החל לרעוד, כלי העבודה נשמטו מידיו והוא נאחז בסולם בידיו כשהוא תלוי בין שמים וארץ וחש התקף חרדה ופניקה.

גם בטופס התביעה ציין התובע כי באותה עת עמד לידו מר אספנדי. בחקירה הנגדית התחוור כי התובע ומר אספנדי עבדו למעשה בזוג כאשר אחד מהם נדרש להגיש את האריחים ואילו השני עבד על הסולם בהדבקה ותיקון החיפוי.

6.    הנתבע ייחס משמעות רבה לכך שבמסמכים הרפואיים, לרבות הביקור בביה"ח התובע לא ציין ארוע חריג בעבודה. דא עקא שבמקרה דנן אין להפריז בחשיבות של אי ציון הארוע במסגרת האנמנזה ובמיוחד שעה שהתובע לא הכחיש ולא שלל אפשרות של קיום ארוע חריג בעבודה.

זאת, הן בשים לב לכך שאין ללמוד מן המסמכים הרפואיים כי התובע נשאל מפורשות על ארוע שכזה והן בשים לב לכך שהתובע היה מצוי, מטבע הדברים, במצב של לחץ וחרדה ואין לצפות כי בנסיבות האלה הוא יקשור בין הארוע לבין מצבו הרפואי.

במיוחד נכון הדבר בשים לב לכך שספק אם התובע היה מודע לאפשרות של קשר סיבתי בין ארוע מעין זה לבין מצבו הרפואי.

7.    לאור האמור, הרי שימונה מומחה רפואי על בסיס תמצית התשתית העובדתית כמפורט לעיל.

החלטה נפרדת תשלח למומחה עם העתק לצדדים

8.    המזכירות תשלח העתק מפס"ד זה לצדדים בדואר.